החלטה בתיק בר"ע 16679-07-12

1.      לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אורנית אגסי; ב"ל 32910-07-11). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 19.6.11 (להלן גם: הוועדה).בהחלטתה קבעה הוועדה כי למבקשת דרגת נכות יציבה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 48(2)(ז)(I) (נזק למיניסקוס בצורה קלה), החל מיום 1.1.09.

2.      לפי העולה מן הבקשה, המבקשת נפגעה בברכה השמאלית ביום 17.2.08, ופגיעתה הוכרה כתאונה בעבודה. עניינה של המבקשת הוחזר לוועדה בהרכב חדש בעקבות פסק דין מיום 25.5.11, אשר קבע כדלקמן:

" בנסיבות העניין משנראה כי הועדה התקבעה בעמדתה, עניינה של המערער [צ"ל: מערערת, ר.ר.] יובא בפני ועדה בהרכב אחר על מנת שתבדוק את המערערת ותעיין בכל המסמכים ובדיקות ההדמיה, ותקבע את ממצאיה ומסקנותיה. הפרוטוקולים של הועדות לעררים מתאריך 16.2.10, 2.7.09, 26.5.09 - לא יעמדו בפני הועדה החדשה שתתכנס, ויוצאו מתוך התיק טרם הבאתו בפני הועדה.

הועדה תנמק החלטתה."

ביום 19.6.11 התכנסה הוועדה בעניינה של המערערת. בסעיף הממצאים והנימוקים פירטה הוועדה כדלקמן:

" בבדיקתה ללא אטרופיה שרירי גפיים תחתונות. טווחי תנועה מלאים של הברכיים. יישור מלא וכיפוף של [מספר לא ברור, ר.ר.] , יציבות שמורה. קושי בהפקת סימנים מינסקליים בשל קושי בשיתוף פעולה אשר נראה כחשש מכאב.

הוועדה עיינה בתוצאות מיפוי העצמות של 2 הברכיים, מ 4.2.2008, כשבועיים לפני החבלה, המדגים קליטה בעוצמה גבוהה באספקט ... משמאל. הוועדה עיינה כמו כן בבדיקת MRI ברך שמאל מ 26.5.2008, כשלושה חודשים אחרי הפגיעה המדגימה נזק ... במשטח ... פנימי ופגיעה במיניסקוס מידיאלי משמאל."

בסעיף הסיכום והמסקנות פירטה הוועדה:

" המערערת, לכשנשאלה, מדווחת על מנגנון של נפילה וחבלה ישירה תוך כדי תנועה סיבובית לברך שמאלה. דיווח זה איננו מתיישב עם המסמכים בתיקה הרפואי המצביעים על חבלה סיבובית בלבד; בתביעה לביטוח לאומי מצוין שהמערערת סובבה את רגלה בצורה לא נכונה, בתיק המיון מתאריך 17.2.2008 מצוין פעמיים כי מדובר בתנועה סיבובית. בתולדות המחלה כתוב שלמערערת כאבים בברך שמאל שהופיעו לאחר תנועה לא נכונה ובאבחנה בלועזית כתוב ... בנוסף, בתיקה הרפואי בקופת החולים ראה ביקור מ 17.2.08 מצויין: כאבי ברך שמאל עקב תנועה סיבובית של רגל בזמן העבודה. למנגנון החבלה משמעות רבה במקרה זה מכיוון שלהערכת הועדה לפגיעה .. אין קשר לאירוע הנדון וזאת מכיוון שאינו מוסבר ע"י מנגנון החבלה, מכיוון שמיפוי אשר בוצע כשבועיים לפני החבלה בברך שמאל הדגים פגיעה סחוסית במיקום האמור, ומכיוון שלמערערת עבר של חבלה משמעותית ברך שמאל (ראה ביקור מרפאה מ 5.11.04) הועדה מקבלת את הטיעון לפיו הפגיעה המיניסקלית קשורה לחבלה הסיבובית ולכן קובעת למערערת נכות בשיעור 10% לפי סעיף 48(2)(ז)( I ). אין מקום להפעלתה של תקנה 15 בשל הפגיעה המסוימת הזו אשר איננה אמורה לגרום למגבלה רפואית במקצועה המסוים של התובעת."

על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין האזורי.

3.      ב ערעורה בפני בית הדין האזורי טענה המבקשת, כי הוועדהלא נתנה דעתה לאופן גרימת החבלה שהוכרה, וטעתה בקביעתה כי הפגיעה הנוספת בברך אינה קשורה לתאונה. לחלופין, היה על הוועדה לשקול האם האירוע הנטען החמיר את מצב הפגיעה הנוספת של המבקשת בברך שמאל. כמו כן נטען כי המבקשת לא שבה לעיסוקה, וכי שכרה פחת משמעותית. לפיכך, היה מקום להפעיל את תקנה 15 בעניינה. 

4.    ב פסק הדין מושא הבקשה קבע בית הדין האזורי כי הוועדה בדקה את המבקשת. הוועדה ציינה כי תיאורה של המבקשת את מנגנון הנפילה והחבלה אינו מתיישב עם המסמכים בתיקה הרפואי ועם האמור בתביעתה שהוגשה לביטוח הלאומי. כמו כן הבהירה הוועדה שבמיפוי העצמות שבוצע כשבועיים לפני החבלה הודגמה פגיעה סחוסית, וכי מתיקה הרפואי של המבקשת עולה כי היא נחבלה בעבר בברך שמאל. לאור פירוט זה קיבלה הוועדה רק את הטיעון כי הפגיעה המיניסקלית קשורה לחבלה הסיבובית. עוד נקבע כי הוועדה הסבירה כי הפגיעה אינה אמורה לגרום למגבלה רפואית במקצועה של המבקשת, העובדת כמלחימה, ולכן, אין מקום להפעיל את תקנה 15. לאור כלל האמור נפסק כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה המצדיקה את התערבות בית הדין, והערעור נדחה.

5.      בבקשתה טוענת המבקשת כי הוועדה התייחסה למנגנון הפגיעה, אך אין בהחלטתה נימוק מדוע החליטה לקבוע דרגת נכות בשיעור 10% ולא 20%, וזאת משום שהמבקשת סובלת " מנעילות". עוד נטען כי הוועדה מציינת שהמבקשת לא שיתפה עימה פעולה " מחשש מכאב". מכאן, שהוועדה לא בדקה את המבקשת בדיקה מלאה, ולכן, לא שקלה ליישם בעניינה סעיפי ליקוי אחרים הכלולים בסעיף 48(2). לפיכך נטען כי יש להשיב את עניינה של המבקשת לוועדה על מנת שתבדוק אותה בדיקה מלאה ותנמק את החלטתה לעניין יישום סעיפי ליקוי אחרים.

6.      לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 19.6.11 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי מתבקשת תגובת המוסד לביטוח לאומי לשאלה מדוע לא יוחזר עניינה של המבקשת אל הוועדה לעררים באותו הרכב, על מנת שהוועדה תשוב ותבדוק את המבקשת. לאור הבדיקה הקלינית והמסמכים הרפואיים, תשקול הוועדה מהו סעיף הליקוי המתאים למצבה הרפואי של המבקשת בברכה השמאלית. הוועדה תבהיר ותנמק היטב את החלטתה, כך שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה. 

7.      התייחסות הוועדה מתבקשת כאמור, נוכח העולה מפרוטוקול הדיון בו נכתב כי הוועדה מצאה " קושי בהפקת סימנים מינסקליים בשל קושי בשיתוף פעולה אשר נראה כחשש מכאב." בנסיבות אלה, לאור הקושי  בבדיקה כפי שתיארה הוועדה, לא ברור על שום מה נקבע סעיף הליקוי 48(2)(ז)(I), המתייחס לנזק במיניסקוס בצורה קלה. מתבקשת על כן הנמקה ברורה יותר בהתייחס למצבה של המבקשת, כפי שעולה גם מבדיקתה.

8.      המוסד לביטוח לאומי יגיש תגובתו לשאלה כפי שפורטה בסעיף 6 לעיל עד ולא יאוחר מיום 16.12.12.

ניתנה היום, כ"ג בחשוון, תשע"ג (8 בנובמבר, 2012 ) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: